לוח משרות

מחפשים מורים לתיכון?
רוצים לעבוד בחוות החקלאיות?

Slide
פעילות תלמידי החוות לחינוך חקלאי | 09.03.2021
קהילות מורים

מורים מובילי דרך ודעה?
מקומכם אתנו בקהילות המורים

ההזדמנות שלך להיפגש, לתמוך, להחליף ולהעשיר ידע, להכיר תחומים, קשרים ויוזמות בחקלאות ולגוון את דרכי הלמידה באמצעות למידת עמיתים וכלים פדגוגים חדשניים.

מורים מובילי דרך ודעה?
מקומכם אתנו בקהילות המורים

הזדמנות שלך להיפגש, לתמוך, להחליף ולהעשיר ידע, להכיר תחומים, קשרים ויוזמות בחקלאות ולגוון את דרכי הלמידה באמצעות למידת עמיתים וכלים פדגוגים חדשניים.
PlayPause
previous arrow
next arrow
גרסה19.10.2020

התעדכן לאחרונה

שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) מהווה את חוד החנית של הידע בתחום ההדרכה החקלאית. לתכנית פעילות ההדרכה לשנת 2021 לחצו כאן

המינהל לחינוך התיישבותי, מעוניין לעודד סיורי תלמידים למרכזי מחקר ופיתוח במדעי החקלאות. הסיורים מיועדים לכיתות ט' מבתי הספר של המינהל לחינוך התיישבותי, כעידוד לבחירה במקצוע החקלאות, לקראת 5 יח"ל בגרות. הסיורים הלימודיים ללא עלות ומאורגנים על ידי מרכז המורים שבמכון וולקני. להרשמה לחצו כאן

הועלתה ערכה למורה לתכנון הוראה – למידה – הערכה (ה.ל.ה) בנושא: יישומי ביוטכנולוגיה בחקלאות
להורדה לחצו כאן

הועלתה ערכה למורה לתכנון הוראה – למידה – הערכה (ה.ל.ה) בנושא: תרומת החקלאות לתזונת האדם
להורדה לחצו כאן

מאגר ההקלטות בפורטל עובדי ההוראה מיקוד חקלאות זמין לרשותכם לצפייה לחצו כאן

פרופ' אהוד יונגוירט היה ממקימי המחלקה להוראת מדעי החיים והחקלאות- אגרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות, לימים המחלקה לחינוך חקלאי והדרכה חקלאית. אחריו ניהלו את המחלקה פרופ' אברהם בלום ופרופ' עמוס דריפוס. פנינו אל פרופ' אהוד יונגוירט ופרופ' עמוס דריפוס על מנת ללמוד יותר על המניעים והשתלשלות להתפתחות המקצוע.

אהוד: "נולדתי בווינה בשנת 1918. ב- 12/3/38 יום הולדתי ה- 15, נכנסו הנאצים לווינה וחצי שנה אח"כ הגעתי עם עליית הנוער לקיבוץ גן שמואל. זה היה המפגש הראשון שלי עם  חקלאות.

בקיבוץ גן שמואל לא נשארתי הרבה זמן בשל "אי התאמה". בהמשך, למדתי גננות ושתלנות בחברה פרטית בירושלים והשתלמתי בגננות נוי במקווה ישראל במשך שנתיים.

לאחר שרות צבאי בצבא הבריטי בין השנים  1942-1946 ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ב- London University לקראת תעודה המקבילה לתעודת בגרות. על סמך תעודה זו, התקבלתי לאוניברסיטה העברית במכון ללימודי החקלאות ב- 1946.

משנת 1951 לימדתי טבע וחקלאות בבן שמן.

באותם הימים פעלו על ידי שגרירות ארה"ב בישראל ועדות מקצועיות לייעוץ לישראל הצעירה. אחת הועדות הייתה ועדה חקלאית ובראשה עמד מומחה לחינוך חקלאי פרופ' בדימוס בשם ויבר.

פרופ' ויבר התעניין ומצא שיש מחסור חמור במורים לחקלאות ושגם אלו שנמצאים במערכת לא ממש מקצועיים. פרופ' ויבר ומפקח יזמו ביקורים בבתי הספר החקלאיים במטרה לאתר מורים לחקלאות על מנת לשלוח אותם להשתלמות לארה"ב. בין היתר הם בחרו בי כאשר ההצעה כללה השתלמות בארה"ב ולאחריה הקמת המגמה הפדגוגית בפקולטה לחקלאות.

חזרתי לבן שמן אחרי שהשתלמתי באוניברסיטת דייויס במחלקה לחינוך חקלאי ובמקביל התחלתי לנהל את המגמה הפדגוגית בפקולטה לחקלאות ברחובות. עד מהרה התברר לי שעל מנת להמשיך לנהל את המחלקה עלי להיות בעל תואר דוקטור. החלטתי לעשות עבודת דוקטורט ובחרתי בנושא שהסתמך על הניסיון שלי בהוראה בבן שמן. במחקרי בדקתי את ההשפעה של הוראת מקצועות משולבים (חקלאות וביולוגיה) בכיתה א' של ביה"ס היסודי.

עד אז היה נהוג ללמד ביולוגיה לחוד וחקלאות לחוד. למשל, ללמד לחוד על הקרקע, לחוד על מים ולחוד על צמח. אני לימדתי את זה באופן אינטגרטיבי מנקודת המבט של הצמח".

מעיון בדוקטורט של אהוד (1961!), נראה שהשאלות והבעיות אתן מתמודד החינוך החקלאי גם כיום אינן שונות. הבעיות עליהן המחקר כוון היו: איך להפוך נוער שעיקרו ללא רקע חקלאי ובחלקו אף אינו אוהד את החקלאות לעתודה חקלאית?; איך להקנות לנוער זה את הרגלי  החשיבה האינטגרטיבית שתיצור בהם את הגמישות המחשבתית הדרושה במקצוע לאחר גמר הלימודים?

המסקנות העיקריות מעבודת הדוקטורט של אהוד מעניינות ביותר, ונראה שהן רלוונטיות גם כיום. נמצא שאפשר להעלות את הישגי התלמידים בצורה משמעותית על ידי הוראת אותם נושאים בצורה אינטגרטיבית לעומת הוראה מסורתית. מסקנה נוספת, לא פחות חשובה היא שאפשר לפתח את החשיבה האינטגרטיבית של התלמידים על ידי אינטגרציה של מקצועות הלימוד בשטחי הטבע והחקלאות כך שתוגבר יכולתם לפתור בעיות יישומיות בהשוואה להוראה המסורתית.

דוגמא למערך שעור בכיתת הניסוי: הנושא- הזרע בקרקע. דיון כיתתי לגבי המצב האופטימלי לקליטת הזרע בקרקע על מנת שתהיה נביטה אופטימלית; בדיקת השפעת תנאים סביבתיים על נביטת הזרעים;  הנבטת זרעים שונים בקרקעות שונות; סיור בשדה ובדיקה של גידולים;

בתום ההוראה התלמיד ידע מה קורה לצמח בקרקע. הקרקע מספק את כל התנאים לצמח על ידי הספקת מים ומזון. למסקנות אלה יש השפעה לגבי מועדי הזריעה.

אהוד: "תוצאות המחקר היו די מעודדות. הצעתי את שיטות ההוראה לאגף לחינוך חקלאי של משרד החינוך– באגף דחו את ההצעה בטענה כי "אין ספר לימוד כזה". לכן, כתבתי ספר אגרוביולוגיה ב- 2 כרכים, האחד עוסק בהיבט הבוטני חקלאי והשני בהיבט הזואולוגי חקלאי. חיפשנו שותף שיכתוב על ההיבט הפדגוגי מתודי. כששותף כזה לא נמצא, הספר דעך.

עזבתי את האגרוביולוגיה ברגע שהגיעה לארץ תכנית [1]BSCS".

שאלה- האם היה מחסור במורים, איך טיפלתם בהכשרת מורים?

אהוד: "במקווה ישראל בראשית שנות ה-40 מי שלימד היה מנהל מחלקה מסוימת במשק (רכז משק) החקלאי. אח"כ בשנות ה- 50 הייתה כבר הפרדה בין מי שלימד בביה"ס ומי שדאג למשק."

שאלה- מה הייתה ההכשרה?

אהוד: "לא הייתה הכשרה ממוסדת. כל אחד היה אוטודידקט (לימד את עצמו). עד שנבנתה תכנית מדעי החיים והחקלאות (האגרוביולוגיה)".

שאלה- מתי מתחיל תהליך הכשרה ממוסד של מורים לחקלאות בפקולטה?

אהוד: "בשנת 1956, לפני כן לא היה כלום בפקולטה לחקלאות ברחובות. מי שבחר לעצמו ללכת להוראה קיבל רק רקע עיוני ולא פדגוגי דידקטי. בשנות ה- 50 המאוחרות נפתחה המגמה להדרכה/הוראה בפקולטה לחקלאות. קיבלנו תלמידי שנה ג' ללימודי תעודת הוראה. בהתחלה בתעודת ההוראה היה כתוב חקלאות אחר כך נכתב גם ביולוגיה. כלומר, בוגר הפקולטה הוכשר ללמד בשיטה משולבת.

התעוררה התנגדות מהפקולטה לביולוגיה בירושלים. אחת הבעיות הייתה שהגורם המוסמך באוניברסיטה העברית למתן תעודות הוראה היה בית הספר לחינוך בירושלים והם לא ראו בעין יפה את קיום המחלקה בפקולטה לחקלאות. גם בפקולטה היו אנשים שאמרו שזה לא שייך לפה. בסופו של דבר אלו שלא היו מעוניינים במחלקה ניצחו, עד סגירת המחלקה בשנת 2011".

שאלה: מה עניין אותך במחקרים שלך?

אהוד: "רוב המחקרים שלי עסקו בהיבטים שונים של הוראת הביולוגיה או המדעים. לתפיסתי, לימוד משמעותי הוא כזה שהתלמיד יבין, או במקרה פחות טוב – שרק ידע או יזכור את מה שלמד. ההבנה בעיני צריכה להיות יישומית, (אפליקטיבית). אם אין הבנה יישומית הלימוד לא משמעותי.

יצאתי לפנסיה בשנת 1990, ומאז אני לא מתעסק בחינוך, אלא בבולאות."

פרופ' עמוס דריפוס[2],  תלמידו וממשיכו של פרופ' אהוד יונגוירט ניהל את המחלקה ללימודי חינוך חקלאי והדרכה עד שנסגרה. השאלות אותן שאלנו את עמוס נגעו בעקר למקצוע מדעי החיים והחקלאות .

שאלה: בזמנך היו שני מקצועות, מדעי החיים והחקלאות. מה היה הקשר ביניהם, אם בכלל.

עמוס: "בשנות ה 50-60 של המאה הקודמת, התפיסה שרווחה בארה"ב התייחסה לחקלאות כמקצוע מדעי לכל דבר. גם היום, מדעי החקלאות משתייך למזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ולא לגף מדע וטכנולוגיה. מדעי החיים והחקלאות סיפקו את הבסיס הביולוגי לנושאים חקלאיים.

אף פעם החינוך החקלאי לא הוגדר כמקצועי – אלא חינוך של אדם. אם חקלאות כאן מולדת כאן. בכפרי הנוער, שם לימדו ועדיין מלמדים חקלאות, תלמידים מגיעים לפנימייה מסיבות חברתיות כך עם השנים החקלאות הפכה לאמצעי לחינוך ולא למטרה.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הצענו לפיקוח על החקלאות פרויקט בבתי הספר החקלאיים שהתבסס על הרעיון שזה לא רק מדע אלא חינוך לקבלת החלטות. הפרויקט זכה לשם "פרויקט עיינות", היות ועיקר הפעילות התבצעה בכפר הנוער עיינות.

בין המטרות של הפרויקט, שיפור התרומה של המשק ללמידת נושאים מגוונים ורלוונטיים לפעילות התלמיד בענף ובבית הספר; חיזוק המיומנויות של התלמידים בתחום המידענות, ושימוש בטכנולוגיות תקשוב בהקשרים שונים של הפעילות בענף החקלאי; סיוע והנחיה בתכנון העבודה בענף והצעות לשינוי האופי של שילוב המשק החקלאי בתהליך החינוכי; בניית דגמים שונים של פעילות בענף, המשלבים טכנולוגיות מידע ותקשורת  בתהליך הלמידה; שימת דגש על ההיבטים השיווקיים והכלכליים של הענף, כחלק מתהליך הכשרת החניך;  גיבוש עבודת צוות בקרב התלמידים תוך יצירת קשר בין כלל התלמידים העובדים בענף. כל זאת תוך הדגשת ההיבטים החברתיים הקשורים לעבודה בקבוצה בעלת הרכב מגוון, המתמודדת עם משימות משותפות, שיתוף פעולה, יחסים אנושיים בין התלמידים בינם לבין עצמם, וכן בין התלמידים לבין הממונים עליהם בהיררכיה הבית ספרית.

בשל בעיות תקציביות, יישום הפרויקט לא יצא לפועל."

שאלה: כיום אנחנו מתמודדים עם הבעיה שמדעי החקלאות ממותג כמקצוע לתלמידים חלשים. כיצד לדעתך אפשר לשנות מצב זה ולתת למדעי החקלאות את המקום הראוי? הרי החקלאות הישראלית היא פורצת דרך וטכנולוגית.

עמוס: "היו מקרים של כפרי נוער בהם מקצוע החקלאות מותג כמקצוע מתקדם, למשל באשל הנשיא. המפתח היה אצל המורים. סיכויי ההצלחה למיתוג כזה הוא בבתי ספר חקלאיים בהם יש תלמידים חזקים יחד עם מורים טובים."

שאלה: מה החזון שלך לגבי לימודי החקלאות?

עמוס: "להפוך את החקלאות כתומך במגוון רחב של מקצועות, ולא רק כמקצוע לבגרות. מקצוע המחנך לערכים ומחנך את התלמידים להיות אזרחים הדואגים ותורמים לסביבה.

על בית הספר להיות מחובר לקהילה. יש לבצע פעולות שמטרתן לשכנע את הורי התלמידים שלמקצוע החקלאות תפקיד מחנך יחד עם אקדמי. זאת הלמידה המשמעותית."

 

[1] Biological Science Corriculum Study

תכנית שפותחה בארה"ב  בראשית שנות ה-60 על ידי בחירי המדענים בתחום הביולוגיה. התכנית בטאה את הרעיונות המרכזיים בתחום הביולוגיה. ההצעה הייתה שיש ללמד עקרונות אלה בגישת חקר תוך העמדת המעבדה במרכז ההוראה.  

[2] גמלאי של האוניברסיטה העברית. חוקר הוראת המדעים והחקלאות. לשעבר מנהל המחלקה לחינוך חקלאי וחבר סגל החוג להוראת המדעים באוניברסיטה העברית. כיום ראש התוכנית לתואר שני בחינוך סביבתי במכללת סמינר הקיבוצים".

Back to top