חלקו השני של שעור העוסק בהיבטי סביבה של גדול בעלי חיים: מחיר הקרקע, מים, ועוד היבטי סביבה רבים שקשורים בגדול בעלי חיים. 

  מצגת שנכתבה ונערכה  על ידי רחלי גלבוע בהוצאת  רשות שמורות הטבע והגנים אגף חינוך וקהילה

הפעילות: מערך השיעור בנוי ממצגת להקניית ידע בסיסי בנושא ולהבהרת מושגים, ומפעילות של סימולציה של דיון, בה התנסות בגיבוש עמדה וחשיבה יצירתית של

 

המשתתפים, על בסיס הידע הנרכש. מושגים: החוק להגנת חיית הבר, חוק גנים לאומיים שמורות טבע ולאום, סניטציה, מגוון המינים, מינים מתפרצים, היתרי ציד, ממשק אוכלוסיות בדגש מינים מתפרצים, סכנת הרעלות.

מערך שיעור שפותח על ידי רשות הטבע והגנים- אגף קהילה. במרכז המערך מצגת(17.37 MB)המציגה דוגמאות רבות לבעיות ביחסי הגומלין בין החקלאות לבין חיות בר.

השעור מתרכז בקונפליקט הקיים לעיתים בין החקלאות לבין שמירת הטבע והצורך המשותף במציאת דרכים לצמצומו.

במערך השיעור הנ"ל יש פרוט של נושאי כל אחת מהשקופיות שבמצגת והצעות לקיום דיונים בכיתה בעקבות השקופיות.

מערך שיעור בהוצאת רשות שמורות הטבע והגנים שכתבה וערכה רחלי גלבוע. מערך השעור המבוסס על המצגת "מניעת נזקים לחקלאות מחיות בר"

במפגש בין חיות הבר לחקלאות יש שני צדדים שנפגעים: 

הגידולים החקלאיים הם גורם משיכה ומקור מזון נוסף לחיות הבר. זמינות המזון משפיעה על המאזן בטבעחיות הבר מתרבות מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. הדבר מוביל להתרבות ולהתפרצות של מינים, תופעה שפוגעת במגוון המינים בטבע. 

מצד החקלאים מדובר בפגיעה ישירה בפרנסה.

מצד שמירת הטבע- התרבות של חיות הבר מעבר לכושר נשיאה טבעי מביאה לתופעה של  מינים מתפרצים, תופעה שפוגעת במגוון המינים בטבע. 

התופעה של מינים מתפרצים יוצרת לחץ עודף של חיות הבר הן על האיזון הטבעי והן על התוצרת החקלאית. הקונפליקט הוא במידת ההשפעה ההדדית שיש בין החקלאות ובין חיות הבר. 

מחברי המאמר הם: 

מחבר :

קורצמן, דניאל

.מחברים נוספים:

עפר דהן, אבשלום באב"ד - המכון לחקר המים על שם צוקרברג, המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, אוניברסיטת בן -גוריון בנגב

נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים על שם שוחרי האוניברסיטה בצרפת, המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אפי אליאני  - המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

במאמר מופיע תקציר מחקר שבדק את השפעות הדשון הקונוונציונלי והדשון האורגני על איכות מי התהום.

תקציר:

פיתוח חקלאות תוך שמירה על איכות מי תהום נחשב לאתגר מהותי בהגנה על מקורות מים טבעיים. מן הפן האחד הגדלת התשומות החקלאיות, כדוגמת מים ודשן, מובילה באופן ישיר להגדלת התפוקה החקלאית, ומן הפן האחר שמירה על איכות הקרקע מצריכה ניקוז קבוע של בית השורשים ודחיקת מים שאיכותם ירודה לתווך הלא רווי ומי התהום (Shani et al., 2007; Dudley et al., 2008). משמעות הדבר הרעה מתמשכת באיכות מי התהום.

 

החקלאות משפיעה על שינוי האקלים ובו זמנית מושפעת ממנה ישירות. כל ענפי הייצור החקלאי חשופים ורגישים מאוד להשלכות אפשריות של שינויי האקלים הצפויים

בתוכנית הלימודים במדעי החקלאות מוצג שינוי האקלים בשלושת ההיבטים  הנ"ל:

החקלאות כאחד הגורמים לשינוי אקלים

השפעת שינוי אקלים על החקלאות

היערכות החקלאים לשינוי האקלים

פעילות זאת ( בפיתוחם של ניב פייג ורונית נאמן) מיועדת לתלמידי י"א וי"ב אשר עוסקים בנושא של השפעת החקלאות על הסביבה. בפעילות מידע וכן משימות של אוריינות מדעית. לפעילות מספר פרקים

• פרק א'- הברכה בשימוש בדשן סינטטי.
• פרק ב' - המחיר הסביבתי של שימוש בדשן סינטטי.
• פרק ג'- יצור ויישום של דשנים סינטטיים כגורמים לפליטות של גזי חממה.
• פרק ד'- האם יצור ושימוש בזבל אורגני מונע פליטות גזי חממה? ומהו הקשר בין בזבוז מזון לבין פליטות גזי חממה.

.  כדאי לעסוק בפעילות לאחר או במקביל ללימוד על נושא גזי החממה והשינוי האקלימי   

מערך שיעור (כפול) שפותח על ידי רחלי גלבוע. המערך בהוצאת רשות שמורות הטבע והגנים. המערך עוסק בתוצאות המפגש של חיות בר עם פסולת של משקי בעלי חיים.. 

בשעור הראשון מוצגת המצגת "על שועלים ותנים"(44.45 MB)העוסקת במקורות המזון האנתרופוגניות כגורם ישיר  להתרבות של תנים ושועלים וההשלכות של ההתרבות זאת (מין מתפרץ) על הסביבה.

בשעור השני הצעה לפעילות בקבוצותליצירת קמפיין הסברה לצבור בנושא התנים בפארק הירקון.

המצגת בהוצאת רשות שמורות הטבע והגנים- אגף חינוך וקהילה.

המצגת היא חלק ממערכי שעור שעוסקים בקונפליקט ביחסי הגומלין- אדם טבע, מערכי השיעור פותחו על ידי אגף הקהילה  של רשות שמורות הטבע והגנים.

 הפסולת של משקי החהמצגת מציגה את בעיית התנים כ"מין מתפרץ" ובהשפעה על הסביבה של אוכלוסייתם.,  . העליה באוכלוסיית הטורפים (תנים ושועלים) היא תוצאה של השפעת .

במצגת מוצגים שני מחקרים: האחד מחקר שעקב אחרי תנועת התנים והשני מחקר שבדק את השפעת הגורמים האנתרופוגנים (לולים) על אוכלוסיית הטורפים.

. בסופה של המצגת מובא סרטון העוסק בתנים בפארק הירקון.י

חקלאות וסביבה

רצף הוראה שנכתב על ידי חגית יקונט ורונית נאמן, במסגרת השתלמות קהילות, בין נושאי רצף ההוראה: חשיבות החקלאות כספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה (עם נגיעות לצורך בפחמימות שומנים, חלבונים) ,חקלאות אינטנסיבית לאקסטנסיבית, חשיבות החקלאות האינטנסיבית, המחיר הסביבתי (בכל שלבי הגדול) שכרוך בחקלאות אינטנסיבית, " תרומת" החקלאות להתחממות גלובלית (מהם גזי חממה וכו), האתגרים שהחקלאות צריכה להיערך בפניהם בשל משבר סביבתי/משבר האקלים